טו-ביזנס - פורום העסקים והעצמאים החרדי

א

צהריים טובים,
דובר בעבר כאן ובעוד מקומות, נכון, יש את הדרייברים, אבל בסוף הם יותר יקרים מחברת משלוחים, וכמובן כאב ראש וכל הבלגן.
ניסיתי לפנות לכמה חבות משלוחים, או אפילו לדואר ישראל, לכולם יש מינימום משלוחים לחודש, ואני עוד לא שם, או שאם יש רף נמוך של משלוחים המחירים גבוהים לכל משלוח...
אני רוצה יחד עם עוד כמה עסקים כאן לפנות יחד לחברת משלוחים ולהוציא מחיר טוב, מהירות, ושירות.
מי רוצה להצטרף?

מנהל

ב"ה התקבל אישור מנטפרי, בהתאם להתחייבויות שניתנו, לאחר אימות פרטני לכל משתמש.
לתשומת לבכם - בהתאם להוראות שקיבלנו - למשתמש המנהל הראשי בפורום יש גישה לצאטים הפנימיים לצורך בקרה ופיקוח.
צעד חשוב זה מקדם את האפשרויות הרבות בפורום, ומאפשר לנו יחד לצמוח.
עד כעת כשהוא היה סגור הוא היוווה חסם משמעותי ליצירת קשר אישית בין החברים העסקים המאומתים בפורום, ולכן המתנו עם המשך קידום ההזנקה של הפורום,
כעת אנו עם הפנים קדימה לשיתופי פעולה משמעותיים ומוצלחים בס"ד!

ק

@חני-מרנשטיין
וואו כמה מדויק ונכון !!!!!
הגדרת טוב

ק

@יוסי
כן תשלח לי מייל
BYZNES7441@GMAIL.COM

ק

@יוסי
יש דרייברים
מעניין אותך מספרים ?

מנהל

@יויו הלכת רחוק
את הספר של טראמפ קראת?

ס

ה AI משבש את הכל. ואולי זו הזדמנות

לאחרונה התפרסמו ידיעות על כך שחברות הטכנולוגיה הגדולות מתגאות בכמות העובדים שהן מפטרות ומחליפות ב-AI בשם ההתייעלות.

ה-AI כאן והוא לא מתכוון לעצור...

נתקלתי במחקר שטוען שכ-50% מהתכנים שאנו רואים היום נכתבים על ידי AI. חמישים אחוז!!

התחושה שלי שחלק גדול מהסרטונים שאני נתקל בהם נוצרו באמצעות AI.

לא רק כמות התכנים תעלה משמעותית. גם הקושי להבדיל מהו אמיתי ומהו פייק. הקושי הזה ילך ויתעצם מאוד מהר ויחייב אותנו זהירות יתר.

אם תמונה שווה אלף מילים, כמה שווה סרטון פייק?

זה דורש מאיתנו תמיד להטיל ספק לגבי מה שאנחנו רואים ושומעים ועל מי אנחנו סומכים.

יש כיום כלים שמציעים ליוצרי תוכן ליצור אווטארים (שכפול וידאו וקול של עצמם או יצירת אווטרים מוכנים) ובאמצעות פרומפט, ליצור סרטוני וידאו.

קל. בלי לחשוב יותר מידי. בלי להתאמץ, בלי לוקיישן, בלי מצלמה ומיקרופון, בלי להזיע מתחת לתאורה, בלי להשקיע זמן עריכה.

אני לא אומר שיצירת סרטוני וידאו באמצעות AI היא דבר רע. אולי זה העתיד.

אני משתמש במודלים ליצירת וידאו מידי פעם כדי ליצור סרטוני memes.

כשהכול נראה כל כך אמיתי אבל בפועל פייק מוחלט, אנחנו נדרשים לחדד את החושים ולהגדיר מחדש את נושא האמון (Trust).

אני חושב שההזדמנות ביצירת תוכן תמיד הייתה ליצור משהו ייחודי ושונה. כשכולם נוהרים ליצירת סרטוני אינסטנט עם AI, אני חוזר ל"אנלוגי".

בשבועות האחרונים התחלתי בניסוי: אני מפרסם כמעט בכל יום בכל הערוצים החברתיים שלי, סרטון וידאו קצר בליווי תובנה קטנה (הכל בנושאי אימייל מרקטינג, עבירוּת, מערכות דיוור וכו').

כמובן שהסרטונים נוצרו "כמו פעם", ללא שימוש ב-AI. זה אני האמיתי. אני חשבתי, תכננתי, צילמתי, הזעתי, ערכתי והגשתי…

אפשר לראות חלק מהסרטונים האחרונים כאן.

אבל AI לא נעדר מתהליך היצירה שלי. הוא עוזר לי בתהליכי יצירת תוכן - תרגום, שכתוב, איתור פערי תוכן, סיכום תכנים ו-content repurposing (יצירת תוכן חדש מתכנים קיימים, או הפיכת פיסת תוכן מסוג אחד לסוג אחר) ועוד.

ידידי Joe Pulizzi, שבזכותו אנחנו משתמשים במונח Content Marketing טוען שבעוד כ-3 עד 5 שנים ה-AI ישנה משמעותית את השיווק, יצירת התוכן ואופן בניית הקהל, באופן כה עמוק, עד כדי כך שהכללים שלפיהם שיחקנו עד עתה כבר לא יחולו.

ה-AI מאיים לשנות גם אותנו. כיום האלגוריתם רק "מחליט" לאיזה תוכן כל אחד מאיתנו ייחשף. מה יהיה בעתיד (הלא רחוק)?

קשה לי להאמין שבקרוב AI יחליף או ישבש את העבודה של אינסטלטורים, גננים, שפים במסעדות, או של אנשים שיוצרים חוויות ייחודיות, כגון סיורי אוכל בשווקים. יוצרי תוכן יכולים לשלב חוויות פיזיות ומוחשיות, ש-AI יתקשה או לא יוכל לספק.

כמו למשל - קהילות

מאז שהרשת החברתית נכנסה לחיינו, נדמה שרבים כל כך בודדים כל כך.

אני מאמין גדול בכוחן של קהילות. לאחרונה קראתי (האזנתי) ליותר מ-10 ספרים שנכתבו על הנושא ואף התנעתי מהלך של הקמת קהילה.

גם פה הלכתי נגד הזרם. לא קבוצת פייסבוק, לא קבוצת ווטסאפ, אלא פלטפורמת קהילה ייחודית שלא תלויה בחסדי מטא (החברה האם של פייסבוק ושל ווטסאפ) ושות'.

זו הזדמנות להזמין אותך (אם לא עשית זאת עד עכשיו), להצטרף אל הקהילה שלי עבירוּת עברית - קהילת למידה ודיון בנושא אימייל מרקטינג בכלל ועבירות אימיילים בפרט. הקהילה כוללת מרחב שיחה גם בכל הנושאים העוטפים: שיווק, תוכן, אי-קומרס, מערכות דיוור ואוטומציה ועוד.

מה מעסיק אותך בימים אלה?

מזמין אותך להגיב בקהילה.

שבוע טוב.

סלע

מנהל

תודה ל@אברימי שהעלה את הנושא, ול@קמפינסקי-חשבונאות על (הבסיס) לתשובות.
מעיון שעשיתי כעת בנושא, מתברר שהנושא עמוק מיני ים, ואכן מתאים למנהלי חשבונות להתעסק איתו ולשבור את הראש, לכן אני באמת ממליץ מאוד, פשוט קבעו פגישה עם מנהל החשבונות שלכם שיעשה לכם סדר בעניין, כמובן, אני ממליץ על @קמפינסקי-חשבונאות עם ניסיון רב בתחום [אגב הוא השיק לאחרונה מסלול של ליווי חשבונאי עסקי לעסקים, אולי באמת כדאי שתעשה על זה @קמפינסקי-חשבונאות פוסט על זה].

אך פטור בלא כלום אי אפשר לכן אניח כאן את מה שיצא לי.
יש 3 שיטות תמחור עיקריות, וכל אחת מהן מתאימה לשלב אחר בהתפתחות העסק או לסוג פעילות שונה.

1. תמחור לפי עלויות ישירות בלבד

בשיטה הזו מחשבים רק את העלות הישירה של כל מוצר או שירות – כלומר מה שנדרש כדי לייצר אותו בפועל:
עלות הספק, עלות העובד שעסק בהכנה או בביצוע, חומרים וכדומה.
לא כוללים כאן את ההוצאות הכלליות של העסק (שכירות, הנהלת חשבונות, פרסום וכו’).
את המחיר קובעים על פי עלות ישירה + אחוז רווח שנרצה להשיג.
היתרון פשוט, מאפשר להיות תחרותיים.
החיסרון הוא שבסוף החודש עלול להתברר שהרווח נשחק בגלל התקורות שלא נלקחו בחשבון. אבל פשוט בסוף החודש מורידים את התקורות מהרווח שנשאר ביד וכך יודעים כמה הרווח.

2. תמחור לפי עלות מלאה (Full Costing)
כאן מחשבים גם את העלויות הישירות וגם את ההוצאות הקבועות של העסק, לפי חלק יחסי לכל מוצר או שירות.
לדוגמה: אם יש שכירות של 1,000 ₪ בחודש, ומוכרים 1000 מוצרים בחודש, נוסיף 1 ₪ לכל מוצר כחלק מהתקורה.
אחרי שהעמסנו הכול, מוסיפים את אחוז הרווח הרצוי ומקבלים מחיר סופי.
היתרון: משקף את העלות האמיתית והרווח המדויק.
החיסרון: מעלה את המחיר הסופי, מה שעלול להקשות בתחרות.

3. שיטה היברידית (חצי–חצי)
גישה מעשית במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים.
מוסיפים רווח רק על העלויות הישירות (כדי לוודא שהעבודה עצמה רווחית),
ואחר כך, בנפרד, מוסיפים סכום קבוע לכל יחידה שמייצג את חלקה בתקורה הכללית של העסק.
כך התקורות מכוסות, אבל לא מנפחות את המחיר.
זוהי דרך מאוזנת שמאפשרת לדעת כמה באמת מרוויחים על כל מוצר, מבלי להפוך ליקרים מדי בשוק.

אין שיטה אחת נכונה לכולם, השאלה היא באיזה שלב העסק נמצא.
עסקים בתחילת הדרך נוטים להשתמש בשיטה הראשונה כדי להישאר תחרותיים,
עם הזמן, כשהפעילות מתרחבת, עוברים לשיטה ההיברידית או לתמחור מלא כדי לשמור על יציבות ורווחיות לאורך זמן.

נקודה נוספת שחשוב לדעת היא במידה ונבחר אחוז רווח למוצר, כיצד מחשבים אותו. בגמרא זה נקרא מלבר או מלגאו, בעולם העסקי זה מכונה 'מרק־אפ' מול 'מרג’ין'.

שיטה	איך מחשבים	דוגמה (עלות 1,000 ₪, יעד 20%)
מלגאו - מרק־אפ (Markup)	מוסיפים אחוז על העלות	1,000 × 1.20 = 1,200 ₪
מלבר - מרג’ין (Margin)	מחשבים את הרווח מתוך המחיר הסופי	1,000 ÷ (1−0.20) = 1,250 ₪

ההבדל קטן אבל משמעותי :
– מרק־אפ של 20% מניב רווח נטו של כ־16.7%.
– מרג’ין של 20% משאיר באמת רווח של 20% מהמחיר הסופי.

ברוב העסקים שמנהלים תמחור רציני, עובדים בשיטת מרג’ין – כי היא משקפת את הרווח האמיתי ביחס למחיר המכירה ולא ביחס לעלות בלבד.

למי שיש מה להוסיף נשמח לשמוע.
בהצלחה לכולנו ושבוע מבורך!

ק

@אברימי
מפאת מורכבות התשובה, שמשתנה גם ספיציפית לכל עסק ולתחום העיסוק ולעוד מגוון משתנים, אשמח ללתת ייעוץ ממוקד בפגישה מסודרת.

מנהל

@para026732208 כתב ביועץ מכירות:

לאחרונה התחלתי לפרסם על מוצר לבית או למתנה שאני מוכר
יש הרבה התענינות מי מכיר יועץ מכירות או משהו כזה שאפשר לשבת איתו פגישה
והוא ילמד אותי איך לסוגר טלפונים של לידים לעסקאות
תודה רבה
מקווה שהשארתי את הפניה במקום הנכון

ברכותינו!
תוכל לשתף אותנו מה בדיוק אתה עושה בעצם?

טו-ביזנס - פורום העסקים והעצמאים החרדי

עסק מאומת

פוסטים

רשימת חברי הקבוצה