תודה ל@אברימי שהעלה את הנושא, ול@קמפינסקי-חשבונאות על (הבסיס) לתשובות. מעיון שעשיתי כעת בנושא, מתברר שהנושא עמוק מיני ים, ואכן מתאים למנהלי חשבונות להתעסק איתו ולשבור את הראש, לכן אני באמת ממליץ מאוד, פשוט קבעו פגישה עם מנהל החשבונות שלכם שיעשה לכם סדר בעניין, כמובן, אני ממליץ על @קמפינסקי-חשבונאות עם ניסיון רב בתחום [אגב הוא השיק לאחרונה מסלול של ליווי חשבונאי עסקי לעסקים, אולי באמת כדאי שתעשה על זה @קמפינסקי-חשבונאות פוסט על זה]. אך פטור בלא כלום אי אפשר לכן אניח כאן את מה שיצא לי. יש 3 שיטות תמחור עיקריות, וכל אחת מהן מתאימה לשלב אחר בהתפתחות העסק או לסוג פעילות שונה. 1. תמחור לפי עלויות ישירות בלבד בשיטה הזו מחשבים רק את העלות הישירה של כל מוצר או שירות – כלומר מה שנדרש כדי לייצר אותו בפועל: עלות הספק, עלות העובד שעסק בהכנה או בביצוע, חומרים וכדומה. לא כוללים כאן את ההוצאות הכלליות של העסק (שכירות, הנהלת חשבונות, פרסום וכו’). את המחיר קובעים על פי עלות ישירה + אחוז רווח שנרצה להשיג. היתרון פשוט, מאפשר להיות תחרותיים. החיסרון הוא שבסוף החודש עלול להתברר שהרווח נשחק בגלל התקורות שלא נלקחו בחשבון. אבל פשוט בסוף החודש מורידים את התקורות מהרווח שנשאר ביד וכך יודעים כמה הרווח. 2. תמחור לפי עלות מלאה (Full Costing) כאן מחשבים גם את העלויות הישירות וגם את ההוצאות הקבועות של העסק, לפי חלק יחסי לכל מוצר או שירות. לדוגמה: אם יש שכירות של 1,000 ₪ בחודש, ומוכרים 1000 מוצרים בחודש, נוסיף 1 ₪ לכל מוצר כחלק מהתקורה. אחרי שהעמסנו הכול, מוסיפים את אחוז הרווח הרצוי ומקבלים מחיר סופי. היתרון: משקף את העלות האמיתית והרווח המדויק. החיסרון: מעלה את המחיר הסופי, מה שעלול להקשות בתחרות. 3. שיטה היברידית (חצי–חצי) גישה מעשית במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים. מוסיפים רווח רק על העלויות הישירות (כדי לוודא שהעבודה עצמה רווחית), ואחר כך, בנפרד, מוסיפים סכום קבוע לכל יחידה שמייצג את חלקה בתקורה הכללית של העסק. כך התקורות מכוסות, אבל לא מנפחות את המחיר. זוהי דרך מאוזנת שמאפשרת לדעת כמה באמת מרוויחים על כל מוצר, מבלי להפוך ליקרים מדי בשוק. אין שיטה אחת נכונה לכולם, השאלה היא באיזה שלב העסק נמצא. עסקים בתחילת הדרך נוטים להשתמש בשיטה הראשונה כדי להישאר תחרותיים, עם הזמן, כשהפעילות מתרחבת, עוברים לשיטה ההיברידית או לתמחור מלא כדי לשמור על יציבות ורווחיות לאורך זמן. נקודה נוספת שחשוב לדעת היא במידה ונבחר אחוז רווח למוצר, כיצד מחשבים אותו. בגמרא זה נקרא מלבר או מלגאו, בעולם העסקי זה מכונה 'מרק־אפ' מול 'מרג’ין'. שיטה איך מחשבים דוגמה (עלות 1,000 ₪, יעד 20%) מלגאו - מרק־אפ (Markup) מוסיפים אחוז על העלות 1,000 × 1.20 = 1,200 ₪ מלבר - מרג’ין (Margin) מחשבים את הרווח מתוך המחיר הסופי 1,000 ÷ (1−0.20) = 1,250 ₪ ההבדל קטן אבל משמעותי : – מרק־אפ של 20% מניב רווח נטו של כ־16.7%. – מרג’ין של 20% משאיר באמת רווח של 20% מהמחיר הסופי. ברוב העסקים שמנהלים תמחור רציני, עובדים בשיטת מרג’ין – כי היא משקפת את הרווח האמיתי ביחס למחיר המכירה ולא ביחס לעלות בלבד. למי שיש מה להוסיף נשמח לשמוע. בהצלחה לכולנו ושבוע מבורך!